איכות הסביבה

בארצות רבות בעולם מתפתחים חוקים שעניינם שמירה על איכות הסביבה, ויחד עימם הוקמו מוסדות וארגונים למען איכות הסביבה המופקדים על קיומם. אחת הדרכים השכיחות בתחום איכות הסביבה כיום היא מערכת תסקירי השפעה על איכות הסביבה. מטרתה לאפשר פיתוח תוך נקיטת אמצעים לשמירה על בריאות הסביבה. תסקיר השפעה על איכות הסביבה נועד להפחית ככל האפשר את הפגיעות והנזקים באיכות הסביבה, ואף למנוע אותם עוד בשלב התכנון, לפני הקמת פרויקט או מיזם שעלול לפגוע באיכות הסביבה. כיון שהרבה יותר אפקטיבי, חסכוני ויעיל, לשלב פתרונות לאיכות הסביבה כבר בשלב התכנון, מאשר לחפש פתרונות לאיכות הסביבה לאחר הקמת הפרויקט והפעלתו בצורה שתפגע באיכות הסביבה.

תסקירים על איכות הסביבה בארץ ובעולם

בארצות-הברית שיש בה פעילות רבה למען איכות הסביבה, החלו להפעיל מערכת תסקיר כזאת למען הגנת הסביבה על פי חוק כבר בשנת 1970. בעקבותיה הלכו מדינות אחרות, כמו קנדה, יפן, אוסטרליה, אוסטריה, שוויץ והולנד. בשנת 1985 אימצה מועצת הקהילייה האירופית (EEC) את רעיון תסקירי ההשפעה על איכות הסביבה, ומשנת 1988 הוא מופעל הלכה למעשה במדינות החברות במועצה - בכל אחת מהן על פי חוקי הגנת הסביבה שלה.

גם בישראל הוקמה מערכת תסקירי השפעה על איכות הסביבה כחלק ממערכת התכנון והבנייה, מתוך תפיסה שצריך לחייב שילוב היבטים של איכות הסביבה, בתוך תהליך קבלת ההחלטות של מערכות התכנון וכחלק אינטגרלי משיקולי מוסדות התכנון. בתחילת שנות השבעים הוחל בהפעלה ראשונית וניסיונית של מערכת תסקירים על איכות הסביבה, אולם עיגונה בחוק נעשה כרגיל באיחור רק בעשור הבא אחריו. כניסתן לתוקף, ביולי 1982, של תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על אכות הסביבה), התשמ"ב1982, הייתה ציון דרך חשוב בתחום מניעת המפגעים ושמירה על איכות הסביבה, במסגרת חוק התכנון והבנייה התשכ"ה - 1965. התקנות הסדירו את אופן הטיפול במסמכים הסוקרים את ההשפעה של תכניות הפיתוח והפעילות בהן על איכות הסביבה הנדונה בתכנית.

כיצד פועלות מערכות תסקירי ההשפעה על איכות הסביבה

הפעלת המערכת של תסקירי השפעה על איכות הסביבה נותנת בידי מקבלי ההחלטות מכשיר יעיל ומפורט המסייע להם בהליכי הבדיקה והאישור של תכניות פיתוח ושל פרויקטים גדולים ומורכבים במיוחד, תוך הימנעות מפגיעה באיכות הסביבה או לפחות צמצום הפגיעה. קורה שתסקיר מצביע על סיכונים כה גבוהים לאיכות הסביבה, עד כי אין ברירה אלא להמליץ על דחיית התכנית.

כיום, בעקבות הנסיון המצטבר בארץ ובעולם בנושאי איכות הסביבה, קיימת מגמה לשינוי ולהתייחסות לתסקירים על איכות הסביבה מעבר לחוק התכנון והבניה.